<h1>פסקי הרי"ד — פסחים</h1>
<h2>דף ז:</h2>
[פסחים צ"ג ע"ב] וממאי דהאי חטאו ישא כרת הוא, דקסבר מגדף היינו מברך את השם, וכת' במברך את השם ונשא חטאו, וגמרי' חטאו דהכא מחטאו דהתם, מה להלן כרת אף כאן כרת. פי' האי דכת' כי קרבן י"י כמו אם הוא, והכי קאמ' ואם קרבן י"י לא הקריב במועדו דהיינו בשיני חטאו ישא, ובמגדף כת' את י"י הוא מגדף ונכרתה, ובמברך את השם כת' איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו והוא כרת, דהיינו מגדף היינו מברך את השם. ור' נתן סבר וחדל לעשות הפסח ונכרתה, דהא קרבן י"י לא הקריב במועדו בראשון. פי' דקסבר האי כי כמו דהא הוא, וטעם נותן לדבר למה יתחייב כרת, שהרי קרבן י"י לא הקריב במועדו בראשון, ולעולם לא חייבה תורה כרת אלא על הראשון ולא על השיני. והאי חטאו ישא האיש ההוא מאי עביד ליה, קסבר מגדף לאו היינו מברך את השם, וגמר חטאו דהתם מחטאו דהכא, מה הכא כרת אף התם במברך את השם כרת. פי' מגדף לאו היינו מברך את השם, אלא מזמר ומשורר לע"ז, דאיכא דסביר' ליה הכי בכריתות ולית לן כרת במברך את השם ויליף ליה מהכא. ור' חנניה בן עקביה סבר וחדל לעשות הפסח ונכרתה את קרבן י"י [לא] הקריב במועדו בשיני. פי' האי כי אם הוא, ולאו מילתא אחריתי היא, כדאמ' ר', אינמי אלא הכי קאמ', אימתי חייב כרת על הראשון אם קרבן י"י לא הקריב במועדו, וחטאו ישא מאי עביד ליה לכדאמרן, למברך את השם שהוא חייב כרת. [הלכך] הזיד בזה ובזה דברי הכל חייב כרת, שגג בזה ובזה דברי הכל פטור, שאין כרת בשוגג, הזיד בראשון שגג בשיני לר' ולר' נתן חייב על הראשון לר' חנניה פטור. דשיני תקנתא דראשון הוא, ואם היה מזיד בו אז היה חייב, וכיון דשגג פטור הוא, ואינו חייב כרת על הראשון עד שיזיד גם על השיני. שגג בראשון והזיד בשיני לר' חייב. דאמ' רגל בפני עצמו הוא. לר' נתן ולר' חנניה פטור. דאינו רגל בפני עצמו, אלא או תשלומין או תקנתא דראשון.
<h2>דף י.</h2>
[פסחים צ"ה ע"ב] מתני'. הפסח שבא בטומא' לא יאכלו ממנו זבין וזבות נידות ויולדות ואם אכלו פטורין. ור' אלעזר פוטר אף על ביאת מקדש. פי' אם היו רוב ציבור טמאין ועשו פסח בטומאה לא יאכלו ממנו זבין וזבות, דאיש כי יהיה טמא לנפש כת', דווקא בטמא נפש הותרו הציבור ולא בשאר טמאות ונדחין בפסח שיני, ואם עברו ואכלו אין חייבין כרת משום אוכל קדשים בטומאת הגוף, אבל על טומאת מקדש חייב כדין כל טמא שנכנס למקדש, ור' אלעזר היה פוטר מכרת גם על ביאת המקדש, כדנפרש טע'. ת"ר, יכול אכלו זבין וזבות בפסח הבא בטומאה יהו חייבין, ת"ל כל טהור יאכל בשר, והנפ' אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר לי"י וטומאתו עליו, נאכל לטהורין חייבין עליו משום טומאה, שאין נאכל לטהורין אין חייבין עליו משום טומאה. ר' אלעזר אומ' יכול דחקו זבין וזבות ומצורעין ונכנסו לעזרה בפסח הבא בטומאה יהו חייב', ת"ל וישלחו מן המחנ' וגו', בזמן שטמיאי מתים משתלחין זבין ומצורעין משתלחין אין טמאי מתים משתלחין אין זבין ומצורעין משתלחי'. פי' להתחייב כרת.
